פסק-דין בתיק ב"ל 20672-11-12

1.         בפניי ערעור על ההחלטה של ועדה רפואית לעררים מיום 17.6.12, אשר קבעה כי למערער 51% נכות יציבה החל מיום 1.9.10.

2.         המערער סובל ממחלות שונות, ביניהן בעיות אורטופדיות, ליקוי שמיעה, ליקוי ראיה וסרטן בשלפוחית השתן (TCC).

3.         עניינו של המערער הוחזר לוועדה רפואית לעררים בהתאם לפסק דינה של כב' השופטת מיכל לויט מיום 19.12.2011, בתיק בל 12806-03-11 (להלן "פסק הדין").

פסק הדין הורה לוועדה  כדלקמן:

"לפיכך יוחזר עניינו של המערער לוועדה, על מנת שתבהיר מדוע ניתנה הנכות בשיעור 100% כנכות זמנית, עד 31.8.10.

ככל שמבחינה רפואית עמדת הועדה הינה כי מצבו של המערער מתאים לשיעור של 100% שלא הסתיים במועד 31.8.10 עקב הטבה במצבו, אין מקום כי הועדה תתחום את הנכות למועד זה, הואיל ובעשותה כן יש, כאמור, משמעות העלולה להזיק למערער.

ככל שסבורה הועדה כי יש לתחום את המועד מטעמים רפואיים, תבהיר החלטתה זו במפורש ובמנומק".

4.          הוועדה שהתכנסה לאחר פסק הדין ישבה ביום 12.2.12 והסבירה (פריט ז' לפרוטוקול הוועדה) כי "אחוזי נכות למחלת סרטן פעילה ניתנים בד"כ כנכות זמנית ולאחר מכן נבדק שוב מצבו של התובע".

בטרם סיכום הדיון, ביקשה הוועדה "סיכום על מצבו הרפואי העדכני של המערער, דירוג המחלה, התמיינות והאם יש עדות לגרורות נכון להיום...".

בהמשך, התכנסה הוועדה פעם נוספת ביום 17.6.12.

נרשם בפרק ממצאי הבדיקה וסיכום כי הוועדה עיינה בפסק הדין ובמסמכים שהציג המערער, במסמך של רופא המשפחה, כאשר הוא לא הביא אישור מהאורולוג המטפל או תשובה פתולוגית. הוועדה מסכמת כי מדובר על מחלה TCCללא עדות להתפשטות גרורתית, כן סובל המערער מתופעות לואי של המחלה (תכיפות ודחיפות בהטלת שתן, נקטוריה קשה ואף כאבים) ודימומים, אך אלה ניתנים לשליטה בטיפול תרופתי. על כן, קבעה הוועדה כי נכותו האורולוגית של המערער היא 20% החל מ-1.9.10.

5.         בדיון אשר התקיים בערעור בפניי, ביום 18.6.13, ניתנה המלצה כדלקמן:

"הוועדה לעררים קבעה בגין מחלת הסרטן בערמונית (צריך להיות בשלפוחית השתן) של המערער סעיף מותאם 23(2)(א)(3) - 20%. בהתאם לפסק דין שניתן על ידי כב' השופטת לויט נדרשה הוועדה לתחום ולהסביר מבחינה רפואית את קביעתה באשר לנכות הזמנית (100%) וכן תבהיר את החלטתה.

הוועדה התבססה בקביעתה על היעדר קיום של גרורות אצל המערער, אך הנמקה זו אינה מתאימה לזו שבתקנה.

הדרגה של סעיף 23(2)(א) נקבעה בהתאם לתופעות לוואי של המחלה ודחיפות בהטלת שתן.

על כן, אני רואה לנכון להמליץ למשיב שעניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים לאותו הרכב על מנת שהיא תשקול שוב את הנכות הצמיתה של המערער בגין מחלת TCC תוך הסתמכות של התקנות כפי שהוזכרו לעיל, כאשר על הוועדה להסביר מדוע אין להעניק למערער נכות לפי תקנה 23(2)( T )(4) או שיעור נכות אחר העולה על 20%".

ב"כ המשיב הגיב כי הוא סבור שלא נפלה כל טעות משפטית או אחרת בהחלטת הוועדה לעררים, ועל כן ביקש לדחות את הערער.

6.         דיון ומסקנות

עת הוחזר העניין לוועדה לעררים על ידי פסק דין, על הוועדה לקיים את הוראות פסק הדין באופן מדויק.